בחצי הלילה עם אסתי פרז

אסתי פרז מצטרפת לתאגיד לאחר 22 שנים ברשת ב' בהן היא משמשת ככתבת, עורכת ומגישה. את דרכה העיתונאית החלה פרז במקומון "צפון 1" בעכו ואחר כך בעיתון המקומי "ירושלים". בהמשך עברה ל"חדשות" ושימשה ככתבת המשטרה והפלילים של העיתון בירושלים עד יום סגירתו בסוף שנת 1993, אז הצטרפה לרשת ב'. בשנת 2015 זכתה תכניתה "בחצי היום" בפרס תכנית האקטואליה הטובה ביותר.

היי אסתי, איפה אנחנו תופסים אותך?
בנורבגיה, וליתר דיוק כאן:

מימין- גרינד פיורד, משמאל- דרך הטרוליםמימין- פיורד גרינגר, משמאל- דרך הטרולים.

בטוח יותר קריר שם, אבל איפה יותר מעניין?
כאן בנורבגיה, ותפסיקו לעשות כל כך הרבה רעש בארץ. הנה, במקום להתעסק בשאלת דחיית או לא דחיית פתיחת התאגיד, אני מתעניינת בסוגיות מרתקות. למשל, הידעתם שהפיורדים נוצרו מהתפשטות הקרחונים בעידן הקרח לפני כמאה אלף שנה, ואחר כך מילאו את העמקים וחרצו בהרים חריצים תלולים? ואגב, מזג האוויר נפלא כאן עכשיו.

התכנית שלך, ''בחצי היום'', היא מהמואזנות והאהובות ביותר בישראל. מהו סוד קסמה לדעתך?
בעיניי זה נס שמישהו בכלל מאזין בשעות הצהריים לרדיו, ונס מכופל שיש לנו כל כך הרבה מאזינים נאמנים. הסוד הוא להביא את החדשות הכי מהר ובאופן הכי מעניין שאפשר. לחשוב אחרת, להביא סיפורים מיוחדים, להתאמץ למצוא את המרואיינים הכי טובים ובעיקר להקשיב להם. "בחצי היום" זה צוות. לצדי נמצאת העורכת אורית ברקאי, וההפקה, והם אלה שהופכים את המשדר למה שהוא.

מכיוון שגם אנחנו פעילים מאוד בטוויטר, לא יכולנו שלא לשים לב לפעילות הענפה שלך שם. מתי גילית אותו?
גיליתי את הטוויטר לפני כשנה וחצי, גל ברגר ישב לי על האוזן ובסוף השתכנעתי. אוהבת את המהירות, התמציתיות, השנינות וגם את האינטימיות המיוחדת שבו. הכרתי בטוויטר אנשים מקסימים.

באחת הפעמים אפילו הגבת לנו לציוץ תוך כדי שידור, איך מתרכזים בשני הדברים – גם לשדר וגם לצייץ?
לא אגלה לכם עוד כמה דברים אני עושה במקביל בזמן שידור. זה כל הכיף ברדיו, הקצת מסתוריות שנשארת, והפעלת הדימיון.

שאלה ששאלנו גם את עמיתך מהרדיו אריה גולן, קורה שאנשים מזהים אותך ברחוב רק בזכות קולך?
ברחוב לפעמים מזהים אותי בגלל הצרידות שמאפיינת את הקול שלי. הכי מרגשים הם עיוורים שמיד מזהים. יש גם את המצחיקים ששואלים "מאיפה הקול שלך מוכר?", ומיד פוצחים במסכת ניחושים.

מהו הריאיון הכי קשה שיצא לך לעשות במהלך הקריירה הארוכה שלך?
בלתי אפשרי לקטלג ריאיון אחד כהכי קשה בכ- 25 שנות עיתונות. אבל הריאיונות הכי קשים עבורי הם עם אנשים שאיבדו את יקיריהם במלחמות או בפיגועים. בריאיונות האלה אני מתרסקת ולעיתים קרובות בוכה. ריאיון כזה היה לי אחרי טבח 5 בני משפחת פוגל באיתמר, עם הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל ז"ל שנרצחה. כשסיימתי לשוחח עם האיש המופלא הזה, התיישבתי על הרצפה בפינת האולפן והתפרקתי.

מהו הדבר הכי ביזארי שקרה לך תוך כדי שידור?
אחד הדברים הביזאריים ביותר שקרו לי היה בזמן משפט דרעי, כשהייתי כתבת משפט. בגלל הרעש בבית המשפט המחוזי שידרתי מתחת לאחד השולחנות, ופתאום מצאתי עצמי מוקפת באברכים אוהדי דרעי שנשכבו מתחת לשולחן לידי ועקבו אחרי כל מילה ששידרתי.

כשבישרנו על הצטרפותך לתאגיד כמות הברכות והאהבה שקיבלת בטוויטר ובפייסבוק הייתה עצומה, הופתעת?
אהבה תמיד מפתיעה אותי, ואני תמיד שמחה לקבל ממנה. מאוד היה נעים לקבל את גל האהבה הזה עם הצטרפותי לתאגיד. מקווה שלא אני הבאתי את הנאחס לדחייה.

לסיום, מה את מאחלת לשידור הציבורי בישראל?
שיתנו לנו להמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות.
בעצמאות.
במקצוענות.
בלי פשרות.
ושהתאגיד יידע לקבל בהערכה הראויה את החברים המצוינים שלי מרשת ב'.