השם הוא איוב. לוסי איוב.

צילום: נדב אמבון

לוסי איוב תלהטט בקרוב בדיגיטל שלנו כמגישה וככותבת, רגע לפני שהיא נשאבת לעולם שכולו ויראליות, תפסנו אותה לשיחה קצרה על וידויים, על שירה ועל החיים. 

היי לוסי, ברוכה הבאה, איך המרגש בבוקר הראשון שלך בתאגיד?

התחושה מצויינת. יש כאן אווירה חיובית ומחבקת, הרבה עבודה בפתח ואנשים מוכשרים וחרוצים.

איך התפקיד בתאגיד התגלגל לפתחך?
שלומית אברהם-גלוברזון פנתה אליי דרך הפייסבוק בעקבות הסרטון שלי מפואטרי סלאם. היא הזמינה אותי לראיון, ואחר כך לאודישן.

מה את הולכת לעשות בחטיבת הדיגיטל, או במילים אחרות - מה את מכינה לנו?
אני עובדת בחטיבת הדיגיטל בתחום ההגשה ובקרוב אתחיל גם לכתוב. הדיגיטל כבר רץ עם כמה פורמטים מעניינים ויש אין-סוף רעיונות והצעות לתכנים נוספים.

סרטון הפואטרי סלאם שלך חרך את הרשת. לטובת אלו מאיתנו שלא בקיאים, מה זה בעצם פואטרי סלאם?
פואטרי סלאם, ובעברית- הטחת שירה, הוא פורמט של תחרות בין משוררים בסגנון ״שירה מדוברת״ (Spoken word). הפורמט הזה הומצא בשנות השמונים בשיקגו על ידי פועל בניין ומשורר בשם מארק סמית׳ (אז מה?). המשוררים מופיעים בזה אחר זה על הבמה עם חומרים מקוריים שכתבו בעצמם על נושאים חברתיים, פוליטיים, מגדריים, סיפורים אישיים ובעצם מה לא, כאשר קיים דגש מאוד חזק על הביצוע. הקהל הוא בעצם השופט בתחרות.

בדקנו ונכון לרגע זה יש לסרטון 534 אלף צפיות בפייסבוק ועוד 34 אלף צפיות ביוטיוב, הופתעת ממספר הפעמים שאנשים צפו ושיתפו?
הייתי מאוד מופתעת. בעיקר לאור העובדה שלא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה לעלות עם הקטע הזה לבמה. השארתי אותו לסיבוב השני של התחרות כי לא האמנתי שהוא יעביר אותי שלב. בסופו של דבר אנשים מכל הקשת הישראלית התחברו למסר ולתוכן.

יש לך טיפים לכתיבת פואטרי סלאם?
אני חושבת שצריך לכתוב את כל מה שעובר בראש בלי לחשוב בהתחלה על מבנה וחריזה, ותוך כדי להתחיל ''לשפץ'', אחרת נתקעים בדקויות של מבנה ומאבדים מהמשמעות של התוכן.

קראנו בפייסבוק שלך לא מזמן שהחלטת להיפרד מהפייסבוק לחודש שלם, ואפילו הסרת את האפליקציה מהאייפון. זה משהו שקורה לך הרבה – האמביוולנטיות כלפי העולם הדיגיטלי? עד כמה את מכורה?
לפני הפואטרי סלאם לא הייתי מאוד פעילה בפייסבוק. היה צריך לקרות משהו מאוד משמעותי כדי שאחליט לכתוב פוסט או להעלות תמונה. מאז שהסרטונים מההופעות עלו הבית שלי הפך לסוג של חדר מצב, כל המשפחה מתעסקת בצפיות, בתגובות ובשיתופים. מחקתי את האפליקציה לחודש כי הרגשתי צורך להתנתק, לא רציתי שזה יעסיק אותי בטיול בחו״ל ויחזיר אותי ארצה כל פעם, וזה גם היה אתגר שלי מול עצמי. רציתי לכתוב קצת בעט על מחברת, בשביל עצמי, בלי לחשוב איך אנשים יגיבו.

מתבלבלים הרבה בינך לבין לוסי אהריש? והאם זה מחמיא או כבר מעיק?
לא מתבלבלים אבל זה יוצר אסוציאציה. היו טוקבקים בסגנון: ״מה, לכל הערביות קוראים לוסי?״ או ״כל הלוסיות מוכשרות?״.

קרה לך פעם שאנשים גילו שנולדת ערבייה ושינו בעקבות זאת את היחס כלפייך? 
קורה לפעמים שאנשים מרגישים צורך להסביר את עצמם או להביע רגישות מוגזמת לעניין, או אפילו לדבר ברור ולאט. זה מצחיק וגם עצוב. מרגיש לפעמים שיש אנשים שלא פגשו ערבי מעולם וניזונים אך ורק מסטריאוטיפים.

את חושבת שהשילוב של ערבים בתקשורת הוא מספק?
לא רואים היום הרבה אנשי תקשורת ערבים על המסך, בטח שלא בפריים טיים. הייתי רוצה לראות את זה קורה יותר בתחום העיתונאות, הפרשנות וההגשה.

מה את מאחלת לעצמך לקראת הפרק החדש שלך בשידור הציבורי?
שלא ייגמרו הרעיונות, ושאנשים יעריכו ויתחברו למה שאנחנו עושים.