הפרופסור- שיחה עם דורון צברי בשבוע מיוחד למדי

צילום: שלומית כרמלי

דורון צברי, מהבמאים הדוקומנטריים המוערכים בישראל, מצטרף לתאגיד. צברי חתום בין השאר על הסרט הדוקו-אקטיביסטי ''המדריך למהפכה'' (יחד עם אורי ענבר), ועל הסדרה ''מגש הכסף'' (יחד עם אמיר בן-דוד) שזכתה ליותר ממיליון צפיות ברשת ויצרה שיח ציבורי חסר תקדים. בנוסף שימש במשך שנים כמפיק ועורך ''מחוברים'' ו''מחוברות'' של רם לנדס. 

היי דורון, איך ההרגשה ביום שאחרי ההודעה על הצטרפותך לתאגיד?
סבבה :) שמח לעלות לסיפון.

איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?
בבית, אחרי משמרת עריכה (קליפ לשיר חדש של אביתר בנאי).

מצפים בקוצר רוח להאזין. חוץ מהמינוי שלך, השבוע גם נודע על דחייה בפתיחת שידורי התאגיד, איך אתה רואה את כל הפינג-פונג שאנחנו חווים עכשיו בנושא?
אני חושב שצריך לקחת את כל עניין הקמת התאגיד עם הרבה סבלנות ואורך רוח. טלוויזיה (שהיא לא אולפן/ראשים מדברים) לוקחת זמן. לוקח זמן להקים ארגון של שידור ציבורי, לנסח לו קול, אתוס ואתיקה. צריך לתת לתאגיד זמן כדי להבין ולהגדיר את הזהות שלו (ניסוי וטעייה). לפעמים זה מרגיש כאילו אנשים עומדים עם סטופר ליד האינקובטור של התאגיד: ''נו, מה קורה?". להערכתי הזמן הנכון לשפוט את מהלך הקמת התאגיד יהיה ב- 2020, בעוד ארבע שנים.

כשהכרזנו בטוויטר על הצטרפותך רבים מהעוקבים שלנו ''זעמו'' על כך שלא ציינו את התואר החדש שלך. אז קודם כל מזל טוב, וסליחה, איך ההרגשה להיות פרופסור?
החיים מפתיעים. יצא שאתמול גם קיבלתי את הפרופסורה (מכתב על המינוי) וגם חתמתי בתאגיד.

הסרט האוטוביוגרפי ''המדריך למהפכה", שיצרת ביחד עם אורי ענבר שודר ב- 2010 ומתאר את ניסיונותייך לשנות את ההתנהלות של רשות השידור. זה משהו שהוא בדמך, השידור הציבורי ודמותו?
כן, ברור. דמוקרטיה בלי שידור ציבורי עצמאי וחזק היא דמוקרטיה פגומה.

ב-bio שלך בטוויטר אתה מתאר עצמך כ- ''חולם ולוחם. שודד ים וקוטל דרקונים''. גלה לנו את הסוד – מה הופך אקטיביסט לאקטיביסט מוצלח, אחד שמצליח לעשות מהפכות?
מאבקים (ואף מהפכות) נעשים מתוך זעם, עילבון, ובעיקר תחושה של חוסר ברירה. כשאתה עם הגב לקיר ואין לך מה להפסיד – אתה מסוכן.

יש קווים אדומים מבחינתך באקטיביזם?
כן, ברור. מוסר אנושי בסיסי. בגדול אני משתדל לעשות טוב ולחיות על פי הכללי הבסיסי של ''מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך''.

מה הדוקו שהכי נהנית לצלם?
קשה לענות. הסרטים שלי הם קצת כמו הילדים שלי. בכל אחד מהם יש משהו ממני וכל אחד מהם עומד בפני עצמו. אולי ''בית שאן, סרט מלחמה'' שעשיתי יחד עם רינו צרור. זה הדוקו הראשון שלי. הסרט שהפך אותי לבמאי דוקו.

''מגש הכסף'' שיצרת עם אמיר בן-דוד לא זכה לתמיכה גדולה מהערוצים המסחריים, ובכל זאת הפך לויראלי ושותף אינספור פעמים דרך היוטיוב, הפייסבוק והמיניסייט. איך אתה רואה את תפקידו של הדיגיטל בכל הקשור להצלחתם של מאבקים והנגשת מידע לציבור?
הדיגיטל הוא כלי מאוד משמעותי בכל החזיתות. המבחן הבסיסי הוא ברלוונטיות של התכנים. אנשים מחפשים עניין ומשמעות. מי שיודע לספק עניין ומשמעות – מנצח.

מה צריך להיות בטלוויזיה חדשנית לטעמך?
החדשנות חשובה בתנאי שהיא חלק מחזון כולל של מהות ומשמעות, וסט שלם של ערכים. חדשנות צריכה להתבטא גם באופן שבו מספרים סיפור (האיך) וגם בסוג הסיפורים שמספרים (המה).


לסיום, כיום הרבה תיכוניסטים במגמת קולנוע נבחנים על סרטים שלך. איזה סוג של תלמיד תיכון אתה היית?
תלוי באיזו שנה. בגדול הייתי תלמיד טוב ומעורב. ציונים טובים, פעיל בועד הכיתה, מדריך בתנועה, ראש מועצת תלמידים וכיוצא בזאת.