מרדיו אתיופיה לקול ישראל מירושלים: ישעיהו דגו ''כאן''

ישעיהו דגו ישמש עורך ומגיש ברדיו רק"ע של ''כאן''. דגו החל את עבודתו העיתונאית בקול ישראל בתקופת מבצע שלמה.

היי ישעיהו, מהסרטונים שאתה מעלה לפייסבוק ניכר שאתה נהנה מאוד לשדר, איך הגעת למיקרופון? 
מגיל אפס חלמתי להיות קריין חדשות בשפה האמהרית. למעשה הכשרתי את עצמי לתפקיד החשוב זה- לפני עלייתי ארצה הייתי מאזין לרדיו אתיופיה המשדר באדיס אבבה הבירה, ואז הייתי משמיע חדשות בעל פה לתושבי הכפר, מה שהביא לי תגובות אוהדות רבות.

לאחר עלייתי ארצה בחודש יוני 1984 התחלתי לתרגם לאמהרית את עיתון "שער למתחילים" בעברית קלה. הייתי מקליט את עצמי במכשיר הקלטה ומשמיע חדשות לעולים החדשים. גם כאן נעניתי בתגובות אוהדות. בתקופת 'מבצע משה' בשנת 1984 קול ישראל החל לשדר באמהרית מדי יום למשך 15 דקות. מר רחמים אלעזר ניהל את היחידה האמהרית בקול ישראל, ולעיתים רחוקות הצוות איפשר לי להגיש תוכנית ברדיו בהתנדבות. בשנת 1991 נערך מבצע העלייה גדול "מבצע שלמה", ואז הוחלט בקול ישראל להגדיל את רצועת השידור בשפה האמהרית מרבע שעה ליום, ליותר משעה ביום, מה שהצריך תגבורת של כוח אדם. שערי שמיים נפתחו, ובתקופה זו הגשתי את מועמדותי לתפקיד הנחשק הזה. לפני שהתקבלתי לעבודה צוות האמהרית קיבל תגובות אוהדות מציבור המאזינים שלי, וכנראה שהן השפיעו על קבלתי לתפקיד, בשעה טובה ומבורכת התקבלתי לעבודה. עבדתי כפרילנס במשך כשנה וחצי ברק"ע בתפקיד של עורך ומגיש תכניות שונות, ובמחצית השנייה של שנת 1992 חתמתי על חוזה. מאז ועד עצם היום הזה אני משרת את ציבור המאזינים ברדיו רק"ע של קול ישראל באותו תפקיד. לפני שהגעתי לרדיו עבדתי כמדריך וכשומר במסגרת הסוכנות היהודית.

איפה נולדת וגדלת? מה אתה זוכר מהעלייה ארצה?
עליתי לארץ המובטחת מאתיופיה בשנת 1984 בדרך הכי קשה, שגבתה חיי אדם על אדמת סודן. עשיתי את המסע הרגלי הקשה מאתיופיה לסודן עם קרובי המשפחה שלי מדרגה שנייה. נולדתי וגדלתי בכפר מצ'ה במחוז גונדר שבצפון אתיופיה.

אילו תכניות אתה מגיש ועורך כיום ברדיו רק"ע?
כיום אני עורך ומגיש ברדיו רק"ע תכניות חדשות, אקטואליה, בנוסף אני מגיש פינות בריאות ועורך ריאיונות.

מלבד רק"ע המשדר בשפות זרות, האם היית רוצה להשתלב בהמשך גם בערוצי הרדיו המשדרים בעברית?
במידה ורמת העברית שלי ''תעבור מסך'',  אשמח להשתלב בהמשך גם בערוצי הרדיו המשדרים בשפת הקודש.

ברהנו טגניה הוא פורץ דרך, האם נעשים לדעתך צעדים מספקים על מנת לקדם את בני העדה האתיופית בתקשורת?
אינני חושב שהתקשורת הרב-ערוצית בישראל מקדמת את צעירי בני העדה בתחום. אני קורא למנהלי ערוצי תקשורת ממלכתיים ופרטיים לשלב את בני העדה בתפקידים בתקשורת. הדבר יתרום לשילוב תרבויות ולגיוון המסך למי שמתבונן מבפנים ומבחוץ, ובפרט לבני נוער יוצאי העדה האתיופית. העיתונאי ברהנו טגניה מהווה מודל לחיקוי עבור ילדים שנולדו בארץ ובאתיופיה, אך הקהילה רוצה לראות מספר רב של פורצי דרך. בן אדם אחד לא מספיק.

האם באתיופיה יש שידור ציבורי? 
אכן. גם באתיופיה ישנם כלי תקשורת ציבוריים כמו רדיו וטלוויזיה. כלי תקשורת במדינה מתפתחת כמו אתיופיה הם השופר של השלטון בלבד, אין חופש ביטוי לאזרחים, אין השמעה של דעות מנוגדות לשלטון. השלטון מנצל את כלי התקשורת הצד הטוב להגברת העוצמה הפוליטית שלו.

מדוע היה לך חשוב להצטרף ל''כאן''?
א. אני רוצה לראות ניהול תקין ''כאן".
ב. אני רוצה להעניק שירותי תקשורת מעולים לציבור הרחב.
ג. אני רוצה להמשך ליהנות מעבודה שאני אוהב.

מה הטיפ שלך לצעירים בני העדה האתיופית שרוצים להשתלב בתקשורת הישראלית?
הטיפ שלי לצעירים הוא שכל אחד יעשה מאמץ אישי כדי להגשים את חלום ילדותו. שיאהב את העבודה שהוא בוחר לעשות, ויתמיד בעבודתו או בלימודיו.