יומני ארביל: The Making Of

מעיין ארליך, 28, ירושלים, היא המאיירת של פרוייקט יומני ארביל שעלה השבוע במסגרת כאן ועכשיו. 


היי מעיין, ברוכה הבאה לבלוג. השבוע עלו יומני ארביל, פרוייקט שאת נבחרת לאייר. 
שמחתי מאוד לקבל אותו. זה פרויקט מאוד יצירתי, התרגום של הטקסט לאיור אחד שאמור לתפוס רגע קולנועי הוא תהליך לא פשוט אבל נורא מעניין. אני אוהבת לשבור את הראש על דברים כאלה. 

ספרי לנו קצת על תהליך העבודה שעברת עם הפרויקט החל מקבלתו.
קודם כל הכי חשוב זה בחירת הצוות שעובד איתך. התמזל מזלי ועבדתי עם אנשי מקצוע מעולים וזה אולי המקום לומר להם תודה: אור דרורי, יעל עוז-סיני וטל רחמין.

התחלנו את הפרויקט בקריאת הטקסטים ובחירת רגעים מייצגים שניתן "להקפיא" ולהפוך לאיור שיתפוס את המהות של כל פרק. המשכנו בסקיצות ראשוניות של האיורים שכלל מחקר היסטורי קצר כדי שהאיורים יהיו נאמנים לתקופה ולמקום, ולאחר מכן התחלנו לבנות את הדמויות. מאותו הרגע זה פחות או יותר פאזל שצריך לסיים להרכיב. העמדנו את הדמויות ברקעים, בחרנו צבעוניות שתתאים לארביל ולתחושה שעולה מהיומנים, והקפדנו לוודא שהמוצר המוגמר משקף רגע דרמטי ואמיתי מתוך היומן.



מה היה החלק המאתגר ביותר בפרויקט הזה?

האיורים הם רגעים מאוד שונים בחיים של מיכאל (הדמות הראשית) מארביל, יש חלקים מהילדות שלו ויש מהבגרות, יש חלקים שצריכים לתאר תחושה חמה ומשפחתית ויש כאלה שצריכים לתאר אימה. האתגר שלנו היה ליצור סיפור שעובד כיחידה אחת.



זאת בעצם הפעם הראשונה שאת מאיירת פרויקט לתאגיד, עד עכשיו עיצבת סרטונים לדסק החדשות. איך מכניסים את היצירתיות לתחום כזה?
אני מאוד אוהבת להיות מעודכנת, זה חשוב לי ולכן סרטוני חדשות שעוסקים באקטואליה מאוד קוסמים לי. בעבודה אני כל יום נחשפת לאייטם חדש בנושא שאני לגמרי לא מכירה. זאת פריבילגיה. הקטע היצירתי בא לידי ביטוי בעיקר בחלק הכי מעניין של העבודה, להסביר מאורע היסטורי או קונפליקט מסובך בכמה דקות בעזרת באמצעים גרפיים.

מהם הרגעים הקשים שלך כמאיירת ומעצבת?
הרגעים הכי קשים נובעים מלחץ זמן. לעבוד בדסק של חדשות זה תמיד להיות מודע לזמנים: מתי האייטם חם ומתי הוא חייב לצאת. יש מתח בין להוציא סרטון לא בשל בתזמון הכי טוב, ולהוציא סרטון מושלם אחרי שהאייטם כבר מתקרר. לפעמים אני יושבת מול סרטון כמה שעות ואני יודעת שהוא לא עובד אבל לא לגמרי יודעת לשים את האצבע למה. זה מאוד מייאש. מצד שני הכי מספק אותי ללחוץ על export. לסיים סרטון שאתה גאה בו זה הכי מספק.

איך הגעת לתחום העיצוב? 
מאז שאני זוכרת את עצמי עסקתי באמנות. דבר הוביל לדבר ואחרי הצבא הכי עניין אותי ללמוד אנימציה, אז עשיתי תואר באנימציה קלאסית בבצלאל. אנימציה זה תחום נורא רחב ותמיד הרגשתי שאני נמשכת יותר למובן הגרפי או העיצובי יותר.

יש לך מודלים לחיקוי?
אני מאוד אוהבת קולנוע אז רוב המודלים שלי הם במאים. אני אוהבת מאוד את נוח באומבך שעשה את "פרנסס הא", דמיאן שאזל (וויפלאש) ואת ווס אנדרסון (קלישאה אבל איך אפשר שלא, כל פריים שלו הוא מאסטרפיס).

מה עשית לפני שהגעת אלינו ומדוע רצית להצטרף?
לפני שהגעתי לתאגיד עשיתי הרבה עיצוב פרילאנס ועבדתי בהפקה של סרט אנימציה באורך מלא. חשבתי שזה גוף תקשורת עם ראש פתוח יותר מכל מה שקיים היום בחוץ. התאגיד נראה לי כמו מקום מסקרן שיהיה מעניין לראות לאן הוא יתפתח.

את גם המעצבת הראשית של החבר'ה מהבית?
כן ברור. חתונות, בר- מצוות, בריתות והזמנות לכנסים באוניברסיטה. עשיתי את הכל.

מה את הכי אוהבת לעצב נכון לנקודת זמן זו?
בתקופה האחרונה אני נורא אוהבת לעצב אייקונים, זה דבר נורא קטן אבל כשהוא עשוי טוב ממש מרגישים את זה.

לסיום- משחק אסוציאציות שנתפר במיוחד עבורך. מה עולה לך בראש כשאת שומעת את המילים:
מודיעין יוחננוף
צבעוניות פסטלים
עיראק סדאם
פוטושופ חגיגה
אלבטרוס וויזדום המלכה
קומפוזיציה גריד