שירה צעירה עם נדב הלפרין

נדב הלפרין, 22, ראש העין, עורך ומגיש בנושאי תרבות ברדיו 'כאן'.

היי נדב, ברוך הבא לבלוג. אתה נורא צעיר. תגובתך?

זו בהחלט בעיה, אבל אני עובד על זה ומרגיש שבכל יום אני מתקדם מעט אל עבר המטרה.

בימים אלה אתה עורך את סדרת 'כאן_שיר'. לי-אור אברבך כבר דיבר עליה בזמנו, אבל כמי שעומד מאחורי הרעיון, ספר לנו איך בעצם חשבת על פרויקט כזה?
למעשה, הרעיון התגלגל בראשי עוד בטרם התחלתי לעבוד בתאגיד, לאחר שנחשפתי לסרטונים הראשונים של עמוד הפייסבוק שלנו, ולשפה החדשנית שלהם. שירה, על אף הדימוי הארכאי שלה, היא הסוגה הספרותי המושלמת לעידן הפייסבוק – בשל סוד הצמצום שמאפיין אותה. כשלי-אור הגיע אליי במטרה לעצב יחד פינת שירה רדיופונית לרשת "כאן תרבות" החדשה, הצעתי לו לתת לפינה כזו ביטוי ויזואלי עכשווי – וכך נולדה "כאן_שיר".


איך מאתרים את כל המשוררים בפרויקט ואיך מחליטים אילו שירים מתאימים?

כמובן שהתחלנו - העורך שלצידי – שלומי חתוכה, ואני - משירים שאנחנו אוהבים ומעריכים. מאז אנחנו מוצפים בפניות, וזה מבורך. אין לנו שום עקרונות מנחים מלבד איכות וגיוון - בין אם זה גיוון מבחינת דרכי ההבעה השירית, ובין אם זה גיוון מבחינת זהות הכותבים.

יש שירים שצילמתם ונגנזו? ואם כן- מאיזו סיבה?
לא, ובעזרת ה' לא יהיו.

מה השיר שהכי ריגש אותך, או שזה כמו עם ילדים – אוהבים את כולם?
אכן – כולם היו בניי, אבל אני יכול לומר שהמפגשים עם זקני השבט של השירה העברית – חיים גורי, אהרון אלמוג וטוביה ריבנר – היו מרגשים במיוחד בשבילי. המשוררים הללו, שכל אחד מהם חלוץ ספרותי בפני עצמו - סללו את הדרך בשבילי ובשביל כל מי ששירה חשובה לו, ואם הרמנו תרומה צנועה לפרסום ושימור מפעלי חייהם – מה טוב חלקנו.

עם המשורר טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לשירה עברית.

כבר מגיל צעיר כתבת טורים ב-NRG. לא קסם לך להתפתח כעיתונאי?
זה באמת קסם לי, אבל מהר מאוד הבנתי שההתרכזות באמנות וספרות קוסמת לי יותר. העבודה שאנחנו עושים ב-"כאן תרבות" היא עבודה עיתונאית לחלוטין – אבל זו עיתונות אחרת, עם קשב אחר ולעיתים גם קצב אחר, כזה שמאפשר ראיית עומק–אנחנו מנסים לקחת את ההסתכלות שמפרידה בין טקסט ספרותי לידיעה בעיתון – וליישם אותו על התוכן שלנו.

מה בין שירה לעיתונות? האם להיות משורר משחיז את השפה ועוזר בכתיבה העיתונאית?
קריאה קודמת לכתיבה, מי שרוצה להיות משורר מוכרח להיות קורא אדוק ומחויב. ובאמת, קריאה משחיזה כל כתיבה, גם את זו העיתונאית. כמו שכתבתי קודם, כמעט כל חומר במציאות אפשר להפוך לידיעה בעיתון ואפשר להפוך גם לשיר – זו שאלה של קשב ומבט. במובן הזה, טביעה בכתיבה עיתונאית יכולה לחספס ולחנוק את העדינות שנדרשת כדי להוליד שיר, וצריך להיזהר.

תאגיד השידור הישראלי יהיה מאוד דיגיטלי וחלק מקהלים שלו יהיו קהלים צעירים מאוד, איך אתה חושב שאפשר להנגיש את השירה, הספרות, ובכלל תרבות, בצורה שגם תמשוך קהלים אלו?
קודם כל, אני חושב שההצלחה של "כאן_שיר" מוכיחה שלא תמיד מה שהתרגלנו לחשוב שמוכר ומסחרי הוא אכן כזה. אין לי שום שאיפה להנגיש שירה אלא להגיש שירה. שירה, כמו כל אומנות, תצליח אם היא איכותית ונוגעת ושומרת על תנועה. כל התפיסה לפיה ספרות היא "לא נגישה" נולדה מהנטייה להדק את העניבה סביב הגרון למשמע התואר "ספרותי" ולאו דווקא מהמילים עצמן.

מאילו מקומות אתה שואב השראה?
מכל חומרי החיים – פשוט כפי שזה. אני יכול לציין שבתור חובש כיפה יש לי שיח עם המקורות היהודיים, שפיוט לא חסר בהם, וזה בוודאי בא לידי ביטוי על הדף. אבל באותה נשימה אני יכול להזכיר למשל את שירי הפולק האמריקניים שאני אוהב. שירה היא לא מקצוע בעיני, אלא מצב תודעתי, ועל כן היא מקיפה אותך, בכל זמן ובכל מקום.

ככותב שפרסם שירים רבים, יש דבר כזה שירים למגירה?
אני יכול להעיד רק על עצמי – מעולם לא כתבתי שיר במטרה לגנוז אותו במגירה כזו או אחרת, אבל אין ספק שלא כל השירים זוכים לצאת לאוויר העולם, וחלקם פשוט משמשים כסנוניות שמבשרות על שירים אחרים – שלמים יותר, נכונים יותר.

אתה עובד צמוד עם שלומי חתוכה וזו הזדמנות מצוינת לנסות לסכסך ביניכם. אנחנו כמובן צוחקים. אבל האם אתה חושב שיש דבר כזה שירה "מזרחית" ושירה "מערבית"?
אני חושב שאי אפשר להכחיש את השירה המזרחית כתופעה וכתנועה– זו תהיה עצימת עיניים – גם אם לרוב כותביה משתמשים בכלים של ספרות מערבית. מי שיכתוב בעתיד את דברי הימים של השירה העברית – יצייר קו ברור שעובר בין ארז ביטון, סמי שלום שטרית, שלומי (ועוד רבים).

לאיזה משורר בינלאומי היית רוצה להפיק פרק של כאן_שיר?
רוברט בליי, מחשובי המשוררים האמריקאים שמהלכים בינינו, שבתשעים שנותיו עד כה, הספיק לכתוב כמה מספרי השירה המקוריים שקראתי בחיי, שיש בהם מיסטיקה ומציאות, חומר ורוח, רוך ונוקשות. ובדרך, להיות אחד מהקולות המחאתיים הבולטים נגד מלחמת ויאטנם, להקים כתבי עת ותנועות ספרותיות, לכתוב רומנים זוכי פרסים. בקיצור, מי מסבסד לי את הטיסה למינסוטה?

לאחרונה נבחרת לרשימת הצעירים המבטיחים של מקור ראשון. ברכות. בתור צעיר מבטיח, מה אתה מאחל לעצמך לעשות כאן איתנו בתאגיד השידור הישראלי?
משמח להיקרא צעיר, וודאי להיקרא מבטיח, אבל צריך גם לקיים, וזו אחריות. התאגיד שלנו הוא בהחלט צעיר ומבטיח, ואני מאחל שנזכה להרים מפעל תרבותי משמעותי – כזה שעוד לא ראינו – עם רוחב חברתי ועומק תרבותי. הלוואי שנצליח.