יום בחייו של רובי המרשלג, כתב כאן בצפון

רובי המרשלג, כתב כאן בצפון, משתף אותנו בשגרת יומו - הלא שגרתית.

קמתי לבוקר סגרירי (אין על החורף בצפון). תוך כדי שאני מקפיץ את הילד לביה"ס, הפעלתי את המצלמה, צילמתי סרטון לטובת כתבת מזג האוויר, ועד שהגעתי לביה"ס הסרטון כבר היה במערכת. הנה: שילבתי ביזנס עם פלז'ר. הילד עדיין מנומנם ואני מנצל כל דקה.


חזרתי מהר הביתה והתיישבתי על המחשב להכין כתבה שצילמתי אתמול. כתבה מרתקת! סודות מבונקר סורי שנשכח עם מסמכים מעניינים מ-1967 (!).

תוך כדי, אני מעדכן  בקבוצת הווטסאפ של מערכת החדשות על החורף שמגיע סוף סוף לפסגת החרמון.

אופס... המפיקה של ''ערב ערב'' קיבלה את דיווחי מזג האוויר שלי. אני נאלץ לעצור את העבודה על כתבת הבונקר ולרוץ להקליט דיווח מנחל סמוך. עשר דקות נסיעה ואני ליד נחל שניר. תכירו את עלי הצלם. עלי הוא מע'ג'ר, הכפר העלאווי היחיד בישראל. חצי כפר נחשב בשטח לבנון, הם אזרחים ישראליים אבל מתגעגעים לסוריה. עלי הוא גם חבר וגם צלם מעולה. כאן הוא מתעצבן מהגשם שמתחזק ומרטיב לו את המצלמה.


וככה זה נראה אצלכם בבית.

חזרתי הביתה במהירות כדי לעבוד על הכתבה מהגולן, אבל שוב התקלה: מהרדיו מבקשים שאכין דיווח על דו"ח המבקר שמתייחס לצפת וטבריה ויתפרסם אחר הצהריים. אני מקליט את הדיווח לטלפון ושולח למערכת במודיעין.



וזה רק חלק קטן מהציוד שיש לי בבית, כולל עמדת שידור במרפסת לדיווחים חיים במהדורה. עם הזמן למדתי להרים עמדה, ולהתעדכן במקביל על הארועים שעליהם אני מדווח באפס זמן. משתפרים כל הזמן.



רגע לפני שמסתיים היום, יצאתי לרגע מהבית, וגיליתי שהשמש מציצה בין העננים ושופכת קרניים מלטפות על עמק החולה. אחרי כל כך הרבה שנים בצפון, אני עדיין מצליח להתרגש מאותם נופים, מהסיפורים הביטחוניים, האנושיים, ומכל המגוון שהצפון מציע. רק שיירד גשם. והרבה. מגיע לנו!