השנה המסעירה של צליל אברהם

צילום: ליאור פז

ריאיון עם צליל אברהם, עורכת "כאן כלכלי", המחלקה הדיגיטלית של הדסק הכלכלי

היי צליל, ברוכה הבאה לבלוג. אז מה זה בדיוק ''כאן כלכלי''?
"כאן כלכלי" היא המחלקה הדיגיטלית של הדסק הכלכלי. זה אומר שמלבד הכיסוי החדשותי השוטף, שעושים כתבי החדשות של הדסק בראשות שאול אמסטרדמסקי, אנחנו מייצרים ב"כאן כלכלי" סוג נוסף של תוכן - תוכן דיגיטלי שמטרתו להסביר, להנגיש ולפרש את הכלכלה ככל שהיא משפיעה על חיי היומיום של כולנו. אנחנו רוצים לתת פשר לחדשות הכלכליות ולמדיניות הכלכלית, להעלות על סדר היום נושאים כלכליים שרלוונטיים לחיים של כולנו כמו בריאות, חינוך ועבודה, לענות על שאלות, ולעשות את זה בשפה ידידותית, כיפית ומעודכנת, בלי הז'רגון המקצועי של העיתונים הכלכליים ובלי הדרמה של חדשות.

האמת היא, שכבר לפני שנה חשבנו ביחד על ריאיון איתך לבלוג. השאלות נשלחו, אפילו ענית עליהן, אבל בסוף החלטנו לא לפרסם. הרגשת שזה מוקדם מדי.
נכון. כשעניתי על השאלות שלך לפני שנה ישבתי מול הלפטופ שלי בדירה של חבר בפריז, שתיתי קפה, הסתכלתי דרך החלון בשמי הסתיו וכתבתי הגיגים מהורהרים על המחלקה המשגעת שאקים. כשרצית לפרסם את הריאיון כבר חזרתי ארצה, והייתי שקועה עד הברכיים בתוך הכאוס שנקרא "הקמה", תחת איומי סגירה מוחשיים מאוד, אחרי שבמשך שלושה שבועות לא הצלחנו להפיק סרטון אחד וכשכל מה שיכול היה להשתבש - השתבש. החזון האוטופי שלי נראה אז כל כך חולמני ומופרך, שהרגשתי שזה לא הזמן הנכון לפרסם אותו.

מה שונה בצליל אברהם מתאגיד השידור הישראלי של היום, לעומת צליל אברהם של לפני שנה?
רזיתי. ויש בתוכי ספר עצות בן 400 עמודים עם כל מה שלמדתי השנה. אל דאגה, הוא לא ייכתב לעולם, אף אחד לא רוצה לקרוא דברים כאלה.

כבר אמרת - הקמתם דסק כלכלי מאפס, באי ודאות סביב גורל התאגיד, היום – שנה אחרי, אתם כאן בהחלט ואפילו הספקתם לשנות את השם מ''כאן באמת'' ל''כאן כלכלי''. איך בכלל מתחילים לסכם שנה כזאת?
טוב, יש המון דרכים לענות על זה. להיות חלק מהקמה של כלי תקשורת חדש, שלא ברור אם אכן יקום בסוף או לא, זו חוויה מאוד מסעירה. לפני שנה וארבעה חודשים שאול אמסטרדמסקי ואני ישבנו בבית קפה ודמיינו שנקים את "כאן כלכלי" ועכשיו אני יושבת במערכת כשסביבי צוות של אנשים בשר ודם יושבים ועובדים. איך זה קרה? זה כמו לנטות אוהל קטן ולראות איך לאט-לאט צומחת מסביבך עיר שלמה. כל מיני דברים דמיוניים שאמרו לך שיהיו יום אחד הופכים למציאות, כמו "אולפני רדיו" או "אפליקציית פודקאסטים" או "ארכיון", או אפילו כרטיס עובד. אתה כולך מושקע במשימה הזאת. ואז זה קורה. יש את "יום התחילה", יש ערוץ טלוויזיה שעולה לאוויר, זה מרגש נורא, וזהו. זה כמו היום שאחרי החתונה. עכשיו החיים. עדיין מוזר לי לפעמים שאנחנו אחרי זה.

סוהיני ואור עובדים על סרטון

אילו טיפים היית נותנת לצליל של לפני שנה?
אל תשפטי את ההתחלה של עצמך לפי האמצע של אנשים אחרים. יש דברים שלא מדברים עליהם באופן ספייס. תאכלי משהו.

איך נראה יום טיפוסי שלך? 
אני קמה בשבע בערך, שותה קפה, שותה עוד קפה וקוראת את החדשות. בדרך לעבודה אני מדברת עם שירה הוד, המפיקה של "כאן כלכלי", על הלו"ז של היום - מה מצלמים, מה עורכים, מי מהכתבים שלנו עולה היום לשידור ברדיו, מי מצלם לטלוויזיה, מה מעלים לפייסבוק ומה לאתר.

בתשע בבוקר, אחרי סיבוב בקבוצת הוואטסאפ שלנו "מי מכין קפה", יוצאים לדרך כמה פרויקטים במקביל: הכתבים מצטלמים לאקספליינרים באולפן, או יוצאים עם דנה פרנק או עם סוהיני טל לצילומים בלוקיישנים מסקרנים; באולפני הרדיו אנחנו מראיינים אנשים ל"חיות כיס", או מקליטים את התכנית - אני לפעמים באולפן ולפעמים בקונטרול, עם העורך רום אטיק ואסף רפפורט. בסטודיו שלנו עורכים ועושים אנימציה לסרטונים שכבר צולמו, לפעמים בלחץ להגיע בשלום לדד-ליין, לפני שהסיפור יתיישן. אלה גם השעות שאני עולה בהן לפעמים לשידור ברדיו, ב"מה שכרוך", ב"גם כן תרבות" וב"סדר יום". התוכנית של קרן נויבך היא מגדלור של עיתונות בעיניי ואני עדיין קצת מתרגשת כשאני נכנסת לאולפן שלה. אפשר לדבר עם קרן גם עשר דקות או רבע שעה על איך משרד הרווחה מתמחר את המשכורות של מדריכים בעמותות, או על האם קופת חולים כללית דאגה או לא דאגה להמשכיות טיפולית בקרב מטופלים שהמרפאה שלהם נסגרה. היא נותנת למאזין את האמון והכבוד על כך שהוא בחר להאזין לזה, וזו השראה גדולה.

באמצע היום אני צופה עם הארט דירקטורית של "כאן כלכלי", סוהיני טל, בסרטונים שאנחנו עובדים עליהם. אנחנו מקצרות או מחדדות דברים, עושות קריאייטיב לסרטונים שבדרך, ואני לומדת ממנה המון על עריכה, עיצוב ואנימציה. וידאו זו אמנות של טיימינג ושל קצב, וזה דומה לכתיבת טקסט אבל הרבה יותר מסובך. אחרי הצהריים העניינים קצת נרגעים. אני קוראת תסריטים, מחליטה מה נצלם בשבוע הבא, מדברת עם הכתבים ומחליטה יחד איתם על הכתבות הבאות שלהם, עורכת עם אסף ורום את הפרק החדש של "חיות כיס", ומתייעצת עם שאול בכל מיני שאלות שהצטברו במהלך היום. כל ההחלטות האלה מתנקזות בסופו של דבר לשירה, שבונה את לוח הזמנים של הימים הבאים וגורמת להכל לקרות. בין לבין אני כל הזמן בעמוד הפייסבוק שלנו ובקבוצה "חיות כיס" - עונה לשאלות, מגיבה, מעלה סרטונים, משתפת ומסתכלת על הססטיסטיקות.

בסוף היום אני משתדלת לצפות במוסף "כאן כלכלי" בחדשות, או לשמוע אותו ברדיו בדרך הביתה - שזה עוד משהו שהתאגיד שינה בי, נהייתי בן אדם שמדליק טלוויזיה בשמונה בערב כדי לראות חדשות.

ספרי לנו על הצוות של כאן כלכלי, עושה רושם שאתם קבוצה מגובשת מאוד
"כאן כלכלי" הוקמה כמחלקת קפסולה - זה אומר שההפקה, העיצוב, עריכת הוידאו והאנימציה הם לא מעטפת לתוכן שהכתבים מייצרים. בניגוד למערכות גדולות, שעובדות כסרט נע, אצלנו אנשי הסטודיו יושבים איתנו בדסק והעבודה שלהם היא חלק מהעשייה העיתונאית. כולם יושבים בישיבות מערכת וקריאייטיב, תורמים רעיונות, והעבודה על הסרטונים נעשית בשיתוף פעולה תמידי בין אנשי הסטודיו לכתבים ולעורכים. כיוון שאנחנו מעטים ועצמאים אנחנו מביימים אחד את השני ועורכים אחד את השני, ונמצאים ביחד המון שעות ביום. זה יוצר אווירה צפופה ואינטימית, וכמובן, גם מאוד חברית.

אחד מהמוצרים הכי מוכרים ואהובים שלכם הוא הפודקאסט ''חיות כיס'', שגם התחדש עכשיו בקבוצת פייסבוק מקבילה שמתחילה לצבור תאוצה ויש בה דיונים מאוד מעניינים. מה התוכניות שלכם לגבי הפודקאסט הזה ולגבי הקהילה הנאמנה שנוצרה סביבו?
להמשיך! לפני ש"חיות כיס" נולד חלמתי כמו כולם שיהיה לי פעם פודקאסט, אבל לא ידעתי כמה שזה כיף. חיות כיס הוא מוצר דגל בעיניי. אין לו עדיין המון מאזינים אבל יש לו גרעין קשה ונאמן. אנחנו אוהבים נורא לדבר עם המאזינים שלנו בקבוצה, הם אנשים סופר אינטלקטואלים ומעודכנים עם רעיונות מעולים ויצר ויכוח בריא. הקהילה הזו היא בעיניי הנכס הכי גדול שיש לנו, וזו מערכת יחסים עם מחוייבות מבחינתנו - לענות על שאלות, להיות עם האצבע על הדופק ולפרסם פרק חדש שווה ומעניין כל שבוע. אנחנו גם מקווים שבשלב מסוים "חיות כיס" יהיה שם שיש תחתיו יותר ממוצר אחד - אבל זה סופר ראשוני כרגע. 

באולפן של חיות כיס, רום אטיק וישראל פישר בקונטרול

קבוצת הפייסבוק שהזכרנו מסמלת אולי את אחד הדברים שהכי מייחדים אתכם - הדיבור בגובה העיניים עם העוקבים, השיתוף שלהם בנושאים שאתם עוסקים בהם, שימוש בחוכמת ההמונים. אתם באמת עוסקים במה שאתם מבטיחים - ''כלכלה שמדברת עליך''. אילו תגובות אתם מקבלים מהעוקבים שלכם?
תגובות מאוד מאוד חדות. יש הבדל גדול בין שידור ציבורי לבין כלי תקשורת פרטי: אין לך את הפריבילגיה להגיד "לא רוצה, אל תצפה". הקהל שלנו משלם את המשכורת שלנו, ואנחנו עובדים בשבילו. בהתחלה לא הייתי בטוחה איך להתנהל עם זה, אבל למדתי משאול שכשמדברים עם אנשים ברשתות חברתיות בפתיחות ובכנות, בלי להיכנס למגננה, זה פשוט עובד. יש לנו קהל חריף ועירני, אנחנו תמיד יודעים שאם נעגל פינות ונעשה טעויות הם יעירו לנו, וזה שומר עלינו דרוכים. וזה נורא נורא כיף להרגיש איך נבנית קהילה שקורמת עור וגידים. תצטרפו.

ספרי לנו על הפרויקט האחרון שלכם, ''חלומות גדרה''.
"חלומות גדרה" היא סדרת בת של "חיות כיס", שמלווה שלב אחרי שלב את הזכייה של שאול בהגרלה הגדולה של מחיר למשתכן. יש היום עשרות אלפי זוגות שנמצאים במצב הזה - נרשמו או זכו או קנו - והם צמאים גם לאינפורמציה בעלת ערך ולא פרסומית, וגם לקהילה, כמו שאפשר לראות מכמויות קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ שהם מקימים. אנחנו מנסים לעבור יחד איתם את התהליך הזה, שהוא יוצא דופן ביחס לרוכשי דירות אחרים בישראל בגלל התכנון האגרסיבי שייצר אותו. הסדרה רלוונטית גם למעגל רחב יותר של רוכשי דירות ומתלבטים - אנחנו מסבירים מה זה משכנתא, ואם כדאי לקנות או לשכור, ומדברים על בעיות תכנון ותחבורה בשכונות החדשות בישראל. כל ההתלבטויות האלה אינן סוגיות "נדל"ן" בעינינו, אלא ענייני דיור שמרכיבים את הדברים הכי בסיסיים בחיי היום יום של בני אדם - כמה זמן אני אנהג לעבודה, האם יהיה לי גן ליד הבית, מי יהיו השכנים שלי. בינתיים פרסמנו שלושה פרקים בסדרה ואתם יכולים להאזין לכולם כאן.

מהו הפרוייקט או הסרטון שאת באופן אישי הכי גאה בו?
אני חושבת שהצלחנו לממש את החזון שלנו בצורה הטובה ביותר בטיפול בחקירת רשות ניירות ערך נגד בזק ושאול אלוביץ'. זה נושא כלכלי הארד קור, מקצועי וסבוך, ולדעתי הצלחנו להסביר אותו בצורה פשוטה, ברורה ואפילו מצחיקה, ולהבהיר למה הוא רלוונטי לחיים של כל הגולשים שלנו. 

דנה פרנק ועקיבא וייס בשידור של 'צבע הכסף' בכאן רשת ב'

אילו עוד הפתעות אתם מכינים לנו בעתיד הקרוב? באילו נושאים תתמקדו?
אנחנו רוצים מאוד להגיע לקהל צעיר, בני 18-25. זה קהל שלא מתעניין כמעט בכלכלה ולא מרגיש שהיא רלוונטית אליו, למרות שהוא פגיע ביותר למדיניות כלכלית - הוא מרוויח שכר מינימום, גר בשכירות ומשלם שכר לימוד, והוא גם נמצא בגיל שבו מתקבלות החלטות כלכליות חשובות, כמו מה ללמוד והאם וכמה לחסוך. בינתיים ערכנו תחקיר ראשוני, דיברנו עם הרבה צעירים ומיפינו את הבעיות שלהם, ובקרוב נצא עם מוצרים חדשים שמיועדים להם.


רגע של כנות מפליגה - איזה ציון את נותנת ל''כאן כלכלי'' עד היום?
אני חושבת שעשינו בינתיים משהו כמו 60% מהדרך למימוש החזון שלנו. עברנו את השנה הראשונה הקשה, גיבשנו צוות מגוייס מאוד למטרה, ואני חושבת שעכשיו אנחנו ממש רגע לפני קפיצה גדולה קדימה. 

ישראל פישר מצטלם לסרטון

מבחינה אישית, לצד תפקידך כעורכת היחידה הדיגיטלית של כאן כלכלי את גם לוקחת חלק בפודקאסט ''מה שכרוך'' שעוסק בעולם הספרים והספרות. מה זה עבורך לקחת רגע הפסקה מעולם הכלכלה ולצלול לתחום אחר?
זה נורא נורא כיף. הייתי שבע שנים כתבת ועורכת בתחום הספרות, ב"ידיעות אחרונות" וב"מאקו", ובשנה האחרונה כבר הבטחתי לעצמי שזה שבוע הספר האחרון שאני מכינה בו סיכומי שנה ורשימות קריאה. עכשיו, כשזו לא העבודה שלי, ספרות חזרה להיות פשוט דבר שאני מאוד אוהבת. בכל פעם שאני נכנסת לאולפן של יובל ומיה לדבר על ספרים אני מרגישה איך הלב שלי נפתח.

אז ספרים, מהו הספר הטוב ביותר שקראת לאחרונה?
"רווקים ואלמנות" של ירמי פינקוס בהוצאת כתר. פינקוס הוא סופר כל כך מתוחכם וכל כך מצחיק. הוא מצליח לספר לך את אותו סיפור מכמה נקודות מבט בו זמנית, כך שתביני בדיוק איזה אשליות יש לכל דמות לגבי עצמה, איפה היא טועה לגבי הדמויות האחרות, ומה האמת. והסתירה בין כל נקודות המבט האלה יוצרת סיטקום אדיר שכולו בתוך הראש של הקורא. הוא חוקר מחונן של כל מה שעלוב וקטנוני בחיים של בני אדם ורואה את תל אביב כמו שמעט מאוד אנשים מצליחים לראות אותה - כעיר קטנה וקרתנית של אשכנזים זקנים ונוירוטים.

מי שעוקב אחרייך בטוויטר, יכול לקבל גם הצצה בלעדית לארוחות המשפחתיות שלך. אם היית צריכה לשרטט על גבי ציר זמן את המשפטים והשאלות הכי נפוצים שקיבלת בשנה האחרונה בארוחות משפחתיות ועם חברים, מה הם היו?
"אז מה יהיה עם התאגיד?", "שמענו אותך ברדיו", ו"יש לי שאלה לחיות כיס".

לסיום, שאלה שמסקרנת אותנו עוד מהפודקאסט ''בנות: יומן צפייה'', איזה דמות את מגירלז?
מארני כמובן. קל לטעות בה בגלל יופיה של השחקנית אליסון וויליאמס, אבל זה לא הדבר המרכזי באישיות שלה. היא בחורה לחוצה וקשה, שעסוקה נורא במה אנשים חושבים עליה ומתייסרת בשל צורך נואש לחיות חיים מדהימים. יש בעונה הראשונה סצנה שבה היא אומרת לג'סה "את חושבת שאני אוהבת להיות כזאת? נראה לך שקל לי להיות תקועה בתוך הראש של עצמי עם כל המחשבות האלה כל הזמן?" - אני מאוד מזדהה עם המשפט הזה.

עקבו אחרי צליל בטוויטר