ורד פלמן חשה בכובד האחריות

צילום: עמרי אדר

ורד פלמן מונתה לכתבת לענייני הטרדות מיניות בכאן, ותשמש בתפקיד זה לראשונה בישראל. שיחה קצרה, על תפקיד גדול וחשוב

היי ורד, ברוכה הבאה לבלוג וברכות. אנחנו מניחים שהאיחול הכי טוב הוא שלא תהיה לך הרבה עבודה. איזה תגובות את מקבלת מאז היוודע המינוי?
התגובות שאני מקבלת הן מאוד מפרגנות. נשים רבות כותבות לי "איך לא חשבו על זה קודם'' או "הגיע הזמן", ויש גם מיעוט גברי ששואל מדוע צריך את תחום הסיקור הזה, והאם לא מספיק כתב\ת פלילים?

את הראשונה בישראל שבעצם ממונה לתפקיד כזה, אילו תחושות עוברות בך? 
קודם כל התרגשות. יש גאווה גדולה, ומצד שני גם תחושה של כובד המעמד והשליחות. בתקווה באמת להביא כמה שיותר מקרים אל השיח התקשורתי ולחשוף את מגוון התופעות הקשורות בתחום הרגיש והכאוב הזה שלא מדברים עליו מספיק.

בטוויטר למשל היו תגובות רבות למהלך, מרבית האנשים פירגנו ותמכו בחשיבות הנושא, אך היה גם מי ששאל מדוע צריך למנות כתבת או כתב לכל סוג פשע ועבירה. מהי עמדתך בנושא?
נושא ההטרדות המיניות ועבירות המין היה מודחק במשך שנים, וגם כאשר דובר עליו, בדרך כלל זה היה כאשר הייתה חקירה שקיבלה תשומת לב תקשורתית. לא מדברים מספיק על התופעות והמגמות בתוך התחום הזה. גם על סף 2018 יש שתיקה והשתקה והיא קיימת לא רק בחברות מסורתיות, אלא גם בקבוצות בחברה הישראלית המתיימרות להיות פתוחות, כאשר מאשימים את הקורבן, מסרבים להאמין לה, מעדיפים לסגור את הדברים בחדרי חדרים ולהגן על התוקף. כן, בשל כל הסיבות הללו יש צורך בכתבת שתסקר את הנושא.

היכן אפשר לצפות בך ולהאזין לך?
אפשר להאזין לדיווחים שלי בכאן רשת ב' ולצפות בהם בחדשות הערב בכאן 11 ובתוכניות השונות.

מהם מבחינתך האתגרים הכי גדולים של העיסוק בתחום הזה? 
האתגרים הם לדעת לפעול ברגישות עם הנפגעות, כל אחת מהן היא עולם ומלואו, כל אחת חוותה חוויה שאי אפשר לתפוס לפעמים עד כמה היא קשה. עם כל האמביציה להיות עיתונאית מובילה עם סיפורים בלעדיים, צריך תמיד לזכור שמאחורי הסיפורים יש נשים (ולעיתים גם גברים וילדים) שחוו חוייה שהרבה אחרי שידור הכתבה נשארת איתם. קיים גם האתגר של הכלת העדויות והסיפורים ששומעים כל היום, דברים לא קלים שיש לעבד אותם.

המינוי לא מתבצע בואקום ריק, 2017 הייתה שנה בה נעו אמות הסיפים בכל הקשור להטרדות מיניות, יש אחוות נשים שגוברת ומפסיקה לשתוק. על קמפיין metoo# כבר דובר רבות בכל מדיה אפשרית, אז רק נזכיר אותו. איך את מסבירה את הסכר שנפרץ השנה?
כמו שנאמר פה, זה לא נעשה בחלל ריק, בוודאי לא בישראל, שבה לצערי הקמפיין היה קצר מאוד לעומת ארצות הברית, והשיח סביב ההטרדות כמעט ונעלם ממרבית כלי התקשורת. בישראל הסכר נפרץ בעזרתן של נשות תקשורת כמו אושרת קוטלר שהחלה את הגל, והוא הושפע כמובן ממה שקרה ועדיין קורה בארצות הברית. שם לא עובר שבוע שבו לא נחשפים חשדות ולא עולה השיח בתקשורת האמריקנית.

הסכר נפרץ. מגי אזרזר מקריאה בעברית את המונולוג של סלמה הייק נגד הארווי ווינשטיין (מתוך ''מועדון תרבות'', כאן 11)

ספרי לנו קצת על מאחורי הקלעים של המינוי, איך התקבלה ההחלטה לייעד אותך לתפקיד הזה?

ממש כמה ימים לפני שהתפוצץ כאן גל העדויות נגד אנשי תקשורת וידוענים החליט מנהל חטיבת החדשות ברוך שי להטיל עלי את התפקיד. נשאבתי אליו כמו אל תוך צונאמי ולמדתי מהר מאוד עד כמה הנושא סבוך, רגיש, כאוב וכמה אפשר וצריך לחשוף עוד ממנו. אני שמחה על הזכות שניתנה לי.

את חושבת שהעובדה שאת אישה משמעותית לתפקיד הזה? או בניסוח קצת שונה, האם לדעתך גבר היה יכול לשמש כתב לענייני הטרדות מיניות? 
בשל העובדה שמרבית התופעה מכוונת לנשים אני אכן רואה בהיותי אישה יתרון, נאמר כבר בעבר והסטטיסטיקה מלמדת כי כמעט כל אישה הוטרדה בחייה ובוודאי שגם אני ספגתי הטרדות. גבר יוכל לבצע את התפקיד, אך הוא צריך להיות כזה שמכבד מאוד נשים ופתוח לשמוע אותן. יתכן גם שלנפגעות יהיה קל יותר לספר את סיפורן לאישה, כזאת כמובן שמוכנה להקשיב ולא להאשים אותן.

לסיום, מה את מקווה להשיג במסגרת התפקיד?
אני מקווה מאוד להעלות לשיח התקשורתי והציבורי נושאים ומגמות שלא מדברים עליהם מספיק בהקשר של עבירות מין, וכן, יש כאלו, לא מעט. לחשוף תופעות ואירועים מושתקים. להביא את סיפורן של הנפגעות, לא רק בהקשר של המעשים שנעשו כלפיהן אלא גם של המציאות עמה הן מתמודדות אחרי הפגיעה, מציאות קשה שהמערכת מתקשה לתת לה מענה הולם. ואולי, אולי להוביל ולו במעט לשינוי. 

עקבו אחרי ורד בטוויטר