''הכר את השדרן'' עם איתי מרקסון

צילום: סמדר שפר פורמן

איתי מרקסון, שדרן כאן גימל והמפיק הראשי בחטיבת הרדיו, מניח לרגע את האוזניות ועונה על השאלון המהיר. 

איך הגעת לרדיו?
מאז שאני זוכר את עצמי, הרדיו של אבא יוסי היה דלוק בבית. הג'וק נתפס באוזניים ומשם נכנס עמוק אל תוך הנשמה. בגיל 13 כבר בניתי תחנת רדיו בעליית הגג בבית ההורים, ששידרה באמצעות ווקי טוקי ישירות אליהם. עד היום, העובדה שלא שלחו אותי לאימוץ זו חידה משפחתית שלא מרבים לדבר עליה. תחילת דרכי המקצועית הייתה כפקיד קבלה וכעוזר הפקה של יוסי סיאס, ברדיו ללא הפסקה. שם כנראה הבנתי שזה הולך להיות יותר מרק תחביב.

אם לא היית שדרן – מה היית?
חוץ מלשדר, אני גם מנהל את ההפקה של שש תחנות חטיבת הרדיו בתאגיד ולא נשאר הרבה זמן לדברים אחרים. המילה הכתובה תמיד קסמה לי וחלום חיי הסמוי הוא לכתוב ולהוציא ספר. אם לא הייתי עוסק במדיה, ובגלל שאני אוהב אנשים, אני מאמין שהייתי פונה לאפיקים טיפוליים כאלה ואחרים – רפואה, סיעוד, אולי פסיכולוגיה.

מה היה האלבום הראשון שרכשת אי פעם?
Use Your Illusion I+II של גאנס נ' רוזס. אני עד היום זוכר את ההתרגשות ברכישה, בהאזנה, בעטיפה. איזה אלבום. זוכר את עצמי יושב על ענף של עץ בבית הספר ומקשיב ב"דיסק-מן". היה פעם דבר כזה.

איזה אלבום תפס לך את האוזן לאחרונה?
החדש של Jay-Z, כלומר 4:44. תמיד אהבתי את Jay-Z, אבל בהמלצת העורך המופלא רועי דלמדיגו ובעיקר אחרי ששמעתי לראשונה את The Story of OJ (שיר קשה, שאת הקליפ המטלטל שלו חייבים לראות), הייתי פשוט חייב לגלות את יתר האלבום.


מהו הגילטי פלז'ר שלך?

אחרי שדיברתי על גאנז וJay-Z, זה יהיה קצת מוזר, אבל בעיקרון כל להיט דאנס-פופ זול שמקפיץ את הרגליים - עושה לי את זה. בשקט. בחושך. לבד. ששש....

מה אתה שומע ברכב?
קודם כל, את כל תחנות חטיבת הרדיו שמסודרות ברשימה מסודרת במיוחד – כאן גימל, כאן 88, כאן תרבות, כאן מורשת, כאן קול המוסיקה וכאן רקע, למרות שאני לא דובר רוסית או את יתר השפות בתחנה. לפעמים אני חוטא בפלייליסט הפרטי שלי שכולל בעיקר רוק, גראנג' ואלטרנטיב, מ-FNM האהובים מאוד ועד נירוונה. אם אני עם אנשים, אני בדרך כלל מאזין לדברים יותר כיפיים וקצביים, כדי לעשות שמח.

עם מי היית רוצה להגיש תוכנית רדיו?
הרשימה מאוד ארוכה. אם זה היה איש רדיו, הייתי מבקש להגיש עם אורסון וולס שיצר רדיו מהפכני בשנות החמישים במאה הקודמת, מוכר בזכות תסכית "מלחמת העולמות" שהיה חדשני וגרם לחרדה ציבורית מפני פלישת חייזרים.

מי הוא השדרן האהוב עלייך?
השאלה הקשה מכולן. בבית, בתחנות כאן, אני מאוד מתחבר לעופר נחשון שגדלתי איתו באוזן, לנתיב רובינזון בכאן תרבות, לאריה גולן בכאן רשת ב', ליואב יפת ולטל ארגמן המעלפת בכאן 88 ולקובי מנורה בגימל. אבל הרשימה עוד ארוכה.

מהי תוכנית הרדיו האהובה עלייך?
גם זו שאלה קשה מדי. אפשר לוותר? אני חושב שהתוכנית של גואל פינטו בכאן תרבות, פשוט משובחת. גואל הוא מראיין חריף מאוד, שיודע לשאול את השאלות הכי נכונות בזמן הכי נכון. הוא יכול להוציא גם מהאייטם ההזוי ביותר את הסיפור הגדול ביותר. זה כישרון נדיר. אם לפרגן למתחרים, אז לא יכול שלא להזכיר את טל ואביעד מאקו 99, שם עבדתי בעבר. יש להם תכנית מצוינת והם הורגים אותי מצחוק.

את מי הכי היית רוצה לראיין?
הייתי מראיין את הקומיקאי האמריקני פורץ הדרך, אנדי קאופמן, ה"איש על הירח". הייתי שואל אותו איך ממציאים לאנשים חיוך. זו פסגת שאיפותיי כמגיש, בכל פעם שאני פותח את המיקרופון.

מהו הרגע הכי מביך שהיה לך כשדרן ואיך התמודדת?
אחד מהקסמים הכי גדולים ברדיו הוא שהוא לא באמת מתוסרט ומהודק כמו טלוויזיה, אלא חי כמו שחיים צריכים להיראות – יפים, משמחים, כואבים, מפדחים, לעתים מבולבלים. חיים. הרגע הכי מביך שלי כמגיש היה כשריאיינתי בעבר באנגלית את יו"ר גרינפיס ים-תיכון והקראתי כתובת דוא"ל מסוימת, עם המילה המוכרת "שטרודל" במקום At. הוא לא הבין מה אני רוצה. מיותר לציין שמחקתי את זה בעריכה של הריאיון.

מהו הרגע הכי מרגש שהיה לך?
ביצוע של סדרת שידורי חוץ מאתר סקי בצרפת, לא בגלל השלג. הקמתי את האולפן במקום, הייתי מפיק, טכנאי, מגיש פינה וכל מה שצריך, ביחד, במזוודה אחת. תרתי משמע.

חוץ ממוזיקה, מהם התחביבים הנוספים שלך?
אני אוהב מאוד לטייל עם אשתי בארץ או בעולם, אם אנחנו מוצאים לכך זמן. מעבר לכך –לפגוש חברים, לרכוב על אופניים, לטפל בחתולים המשוגעים שלנו ועוד ועוד.

אם היית יכול לנסוע בזמן, איזו הופעה מכל הזמנים היית רוצה לראות?
אחד מחלומותיי הפרועים תמיד היה לראות הופעה של Alice In Chains. קצת מדי, מאוחר מדי. למרבה הצער.


מהו השיר האהוב עלייך ביותר? (טוב נו, אפשר גם שניים) 
די, זה לא נגמר? אפשר ארבעה? עשרה? אם צריך לבחור שניים אז אלו יהיו Porcupine Tree – The Sound of Muzak | אריק אינשטיין – יושב מול הנייר.

מיהו האמן הכי לא מוכר שאנחנו צריכים להכיר בשנת 2018?
לאחרונה התאהבתי בבריטי החביב Ben Howard, שגורם לי לרצות לחזור ללמוד גיטרה. הוא אמן בחסד, עם מילים שעושות חור בנשמה וכישרון מוזיקלי שגורם לגיטרה להוציא צלילים שהמיתרים לא ידעו שהם יכולים להפיק. מומלץ בחום.